ע"א 73/86 שטרנברג נ' עיריית בני ברק עסק בתושב העיר בני ברק, שדילג מעל שלולית גדולה של מי שופכין שנקוו ברחוב רש"י בעיר. הוא מעד ונפצע. את תביעתו נגד עיריית בני ברק הוא ביסס, בעיקרו של דבר, על עוולת הרשלנות. בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה מעידות לכאורה על כך שהעירייה התרשלה והנטל עובר אליה להראות שלא כך. בנטל זה העירייה לא עמדה.

מחד גיסא, ניתן לבקר החלטה זאת בכך שבמקרה זה עוסקים אנו בשקילת שיקולי מדיניות רחבים אשר שוקלת העירייה במסגרת משאביה המוגבלים. על מנת להשיב על השאלה אם העירייה התרשלה יש לברר אלו שירותים שמעניקה העירייה לתושביה היו נשללים מן הציבור לו הייתה העירייה מקצה משאבים, ממקומות אחרים, למשימה זאת.

מאידך גיסא, ניתן להצדיק החלטה זאת באמצעות שני מאפיינים המתקיימים באירוע זה בד בבד: האחד, חומרת הנזק – מתואר כי הניזוק מעד, נפל ונפגע בברכו. הוא נותח ועבר סידרת אשפוזים וטיפולים ונותרה לו נכות צמיתה. השני, חומרת ההתרשלות – נראה כי המקרה הצטייר בעיני בית המשפט כמקרה קיצוני כיוון ששנים רבות הייתה קיימת בעיית הצפה ברחוב רש"י על ידי מי ביוב, והולכי הרגל התקשו בחציית הרחוב.

ומדוע נזכרתי בכל זה? לפני זמן לא רב – כשנסעתי ברחובותיה של בני ברק – עצרתי לפתע בחריקת בלמים. לשדה הראייה שלי נכנס בדרמטיות שלט שעליו נכתב שם הרחוב – רש״י. חניתי במקום. העוברים והשבים הביטו בי בתימהון, במידה מסוימת של צדק, בזמן שצילמתי בהתלהבות את הרחוב ואת תשתיות הניקוז בו. כל אחד והסיפור שלו.